תנו לשרון ולנתניהו צ'אנס בעיקר מכוונים הדברים לעמיר פרץ דן שילון - מעריב 26/4/2003 אדוני ראש הממשלה, ניצחון מוחץ השגת בבחירות, לך על זה. בניגוד לטענות יריביך, יש לך דרך מדינית, ולנתניהו דרך כלכלית. שניכם חייבים למצות אותן, ולהוביל את המדינה כולה, על פי דרככם, בתעוזה ובנחישות. זו מהותו של משטר דמוקרטי. מצנע, פואד ופרץ המובסים, ימשיכו ללקק את פצעיהם, יבחנו את המשך דרכם, יוסיפו להשמיע קולות צלולים או חלולים מספסלי האופוזיציה, אבל אסור שיפריעו. בעיקר מכוונים הדברים לעמיר פרץ שמדבר בשמם של עובדים, שרק מעטים מהם הסמיכו אותו לייצגם. מאבקו של עמיר פרץ בתוכניתו הכלכלית של נתניהו, אם ננטרל את ההתנגחות האישית, הכוחנית והאלימה, הוא מאבק לגיטימי. ההסתדרות הכללית, אף שאיננה מייצגת אלא מיעוט קטן של ציבור העובדים, ולא בהכרח את החלשים, רשאית וחייבת להרים קול ולצעוק. זה תפקידה. אבל משעה שתפעיל את נשק יום הדין ותשבית את המשק כולו, תנפץ את כללי המשחק, ותחצה את גבולות ההליך הדמוקרטי התקין. עמיר פרץ רשאי אמנם לרחוץ בניקיון כפיים יחסי. לא הוא דירדר את המשק לקטסטרופה הנוכחית. האשמה, כמעט כולה, רובצת על כתפיך, אריק, ועל כתפי ממשלתך הקודמת. אבל מקומם ומרגיז ככלשיהיה, הבוחר, הריבון, שחווה על בשרו את כשליך, בחן את האלטרנטיבה, והעדיף להעניק לך הזדמנות נוספת. הבחירה הייתה חד- משמעית ומוחצת: הבוחר אמר כן לך ולביבי, ולא למצנע, פואד ופרץ. רצונו של הבוחר, כבודו ואחריותו. אל תיבהל מניצחונך. ממשלתך, אריק, בהרכבה החדש, יכולה וחייבת לעצור את המפולת, להפסיק את הדימום, ולנקוט צעדי החייאה והבראה. יש סימנים לאופטימיות זהירה במשק, ואף שעדיין לא ננקט שום צעד מהותי, יש שינוי במצב הרוח. פסיכולוגיה, כך למדנו, היא מרכיב חשוב בכלכלה, וכדי שהפסיכולוגיה לא תביא לטרגדיה, למפח נפש ולהתרסקות שאין מוצא ממנה, חייבים לתת סיכוי להנהגתך. חייבים לתת לך ולביבי לנצח. אתה יודע שהמשק לא יתעורר מקיפאונו בלי אופק מדיני בהיר ובלי תוכנית כלכלית אמיצה וישימה. ביכולתך, אדוני ראש הממשלה, להניע מהלך מדיני נועז, להתקדם להסכמי ביניים, ולמצוא באבו- מאזן פרטנר פלשתיני חלופי וחיובי לערפאת, שגרם לעמו נזק בלתי הפיך. מפת הדרכים של הנשיא בוש ולחץ אמריקני בלתי מתון עליך ועל הפלשתינים, עשויים לקרב עמדות, אבל גם בלי האמריקנים, אתה יכול וחייב לבצע את הוויתורים הכואבים שהבטחת,ולהגיש לאבו- מאזן נוסחאות שיוכל לחיות עמן, לתקופות ביניים, אולי למשך דור או שניים. לא פתרונות פלא להסכם שלום ולסיום הסכסוך, אלא נוסחאות אמיצות ליצירת רגיעה ביטחונית ואקלים מדיני וכלכלי נוח באזור, שייתן תקווה לעתיד טוב יותר לפלשתינים ולנו. זה מתאים להם, בדיוק כמו לנו, היום יותר מתמיד. נתניהו יכול וחייב לממש את תוכניתו להצלת המשק. יש לו כלים לכך. הוא בקי בחומר, יש לו אמירה כלכלית ברורה, יש לו מנדט מהציבור, ולפי שעה, גם יש לו גיבוי שלך. התנאים הגלובליים והאזורים, בעקבות המלחמה בעיראק, עשויים גם הם לסייע, בעיקר לפסיכולוגיה המדינית והכלכלית. למבקריו מהשמאל שהאשימוהו בחשדנות ובהססנות, נהג יצחק רבין להשיב: "אין לי מדינה ספאר", אבל הלך לאוסלו זרועת המוקשים והסיכונים, והפיח תקווה גדולה. למבקריו מהימין שהאשימוהו בחתימה על הסכם כניעה ובהפקרת חלקי ארץ ישראל, השיב מנחם בגין: "יש לי רוב, אפילו רוב של קול אחד הוא רוב". עלה על ימית, עקר את תושביה מבתיהם, ועשה שלום עם אנואר סאדאת. הבסיסים הפרלמנטריים שהיו ליצחק רבין ולמנחם בגין למהלכיהם הנועזים, היו צנועים לאין שיעור מבסיס התמיכהבממשלתך, אריק. אתה וביבי חייבים לנצל בתעוזה ובנחישות את ההזדמנות הגדולה שניתנה לכם. אל תפספסו אותה. אם תתרסקו, ואם לא נתרסק איתכם, תפרח האלטרנטיבה. אם תמריאו, נריע לכם בכיכרות ובקלפיות. רוצו שרון וביבי, רוצו. זמנכם קצוב. העם עדיין איתכם. אל תעצרו. |
|