נחמיה שטרסלר, דה-מרקר תאריך: 25/7/2007 כאשר נתניהו ביצע את המהפכה ב-2003, הוא זכה לביקורת חריפה. הוא קיצץ בתקציב, קיצץ ב"שמן" (המגזר הציבורי), קיצץ בקצבאות להבטחת הכנסה, ומצד שני עודד יציאה לעבודה באמצעות הורדת מס ההכנסה. כמו כן ביצע סדרה של רפורמות שהכניסו דלק איכותי לקטר הצמיחה. "החברתיים" אמרו אז שהתוצאה תהיה מיתון עמוק, עלייה באבטלה ואסון חברתי קשה. אבל השנים חלפו, ובמקום מיתון קיבלנו צמיחה. במקום עלייה באבטלה קיבלנו ירידה חדה (מרמה של 10.7% לרמה של 7.5%), ובמקום אסון חברתי הצטרפו מאות אלפי ישראלים לשוק העבודה, רמת חייהם עלתה והפער בין עניים לעשירים הצטמצם ב-2006 - לראשונה זה שנים רבות. אבל "החברתיים" לא הודו בטעות. הם מצאו להם אגדה חדשה לנפנף בה. הם החלו לטעון שכל תוספת התעסוקה מקורה אך ורק בהיי-טק, כאשר בשאר הענפים מדובר במשרות חלקיות בלבד ובשכר נמוך - ולכן אין הישגים ואין תועלת. אבל היום מתברר, לפי הנתונים המתפרסמים כאן, שהביקוש לעובדים מקיף את כל ענפי המשק, את ענפי התעשייה השונים, את שירותי האירוח והאוכל, את השירותים העסקיים ועוד ועוד. כי כאשר הגשם יורד, כולם נרטבים - במובן הטוב של המלה. ויש נתון אחד חשוב עוד יותר: גם שכר העובדים עולה. כי כאשר הביקוש עולה והמעסיקים מתקשים לאייש משרות פנויות, כוח המיקוח של העובדים גדל והם יכולים לדרוש שכר גבוה יותר - וגם לקבל. ואמנם, השכר למשרת שכיר עלה ב-2006 ב-2%, והוא המשיך ועלה ב-3% ב-2007 - וזה עוד לפני החתימה על הסכם השכר החדש במגזר הציבורי. תמונת הראי של הגידול בביקוש לעובדים היא הצמיחה במשק, שעומדת כבר ארבע שנים על קצב מרשים של 5% לשנה. 300 אלף ישראלים הצטרפו לשוק העבודה בשנים אלה. הם עברו ממצב של ייאוש וחידלון למצב של חיים עם כבוד עצמי. הביקוש הגבוה הזה לעובדים והצמיחה המהירה מקרבים את המשק אל "עקומת התמורה", כלומר אל מצב של תעסוקה מלאה. עובדה זו היא שגרמה לנגיד בנק ישראל להעלות השבוע את הריבית - כדי לצנן את המשק וכך לשמור על אינפלציה נמוכה. |
