נאום בנימין נתניהו בכנסת לכבוד נשיא הרפובליקה הטורקית 07.06.2006 אדוני נשיא מדינת ישראל, אדוני נשיא הרפובליקה הטורקית, גברתי היושבת-ראש, חברי הסגל הדיפלומטי, שגריר טורקיה, חברי ונציגי הקהילה היהודית בטורקיה וחברי הבית. אני מבקש, אדוני הנשיא, להתייחס לשני היבטים של חשיבותה של טורקיה. האחד, החשיבות של טורקיה בעינינו, הישראלים, והשנייה, החשיבות של טורקיה בעיני כל האנשים השפויים בעולם היום. אני יכול לאשר את הדברים שאמרה יושבת-ראש הכנסת – בעניין טורקיה, אין אצלנו אופוזיציה וקואליציה, כולנו אוהדי הידוק היחסים בין ישראל לטורקיה. ולכך שורשים עמוקים בהסטוריה: טורקיה קלטה את מגורשי ספרד, וקמה שם קהילה מפוארת וחשובה, טורקיה מעולם לא נתנה ידה, לא במאות השנים האחרונות, ובמיוחד לא עכשיו, לניסיון של הסתה אנטישמית ואנטי-ישראלית, היא עמדה כחומה בצורה אל מול הקיצוניות הזאת. כל זה ביסוד הקשר בינינו. מדינה מוסלמית גדולה, שגאה במורשת הדתית שלה, איננה נסחפת להשחתה של רגשי הדת, היא שומרת על פתיחות כלפי דתות אחרות ועמים אחרים, וכמובן גם כלפי העם היהודי ומדינתו. ועל כן יש כאן קשר מיוחד במינו, מעבר לשיתוף פעולה של אינטרסים, אני חייב לומר, שגם בעניין זה יש התפתחות גדולה מאוד שמאיצה את עצמה כל הזמן. כאשר הייתי ראש ממשלה, ושר התמ"ת דאז, נתן שרנסקי, חתם על הסכם סחר חופשי בינינו, היקף המסחר היה קטן, היום הוא כבר ,חוצה 2.5 מיליארדי דולרים לשנה, ונמצא כל הזמן בקו עלייה. וזה ברור מדוע – שתי הכלכלות החזקות במזרח התיכון הן של ישראל וטורקיה, זה איננו מקרי, אלה הן שתי מדינות חופשיות, דמוקרטיות, פתוחות, ופלורליסטיות. כאשר אנחנו צופים בערוצי הטלויזיה הטורקית , אנחנו רואים מדינה שמצד אחד מכבדת את מורשתה, ומצד שני – פתוחה לעולם. ראוי לראות ששתי המדינות החזקות ביותר, במזרח התיכון , הן – מדינה אחת עם רוב מוסלמי מובהק, שגאה במורשתה, ומדינה אחת עם רוב יהודי מובהק, שגאה במורשתה, ובהן מתקיים משטר דמוקרטי נאור ופתוח. משטר כזה איננו רק נחלתן של מדינות המערב עם אוכלוסייה שיש בה רוב נוצרי. המודל החופשי והדמוקראטי עובד כשרוצים ודואגים שהוא יעבוד. המנהיגים מפוארים כמו אתאטורק והמנהיגות שהמשיכה אותו, וממשיכה אותו עד היום. הבסיס הערכי המשותף בינינו לבין טורקיה, מתבטא בתועלת מטריאלית, בביקורים של ישראלים, בשיתוף פעולה בין תעשיינים ואנשי עסקים ישראלים לטורקים. הם באים לכאן ואנחנו באים לשם, בשטחים מסוימים, אתם משיגים אותנו, אתם הרחבתם את המודל של החממות הטכנולוגיות, שהתחיל אותן סטף ורטהיימר; החממות מתפתחות אצלכם כרגע יותר מהר מאשר אצלנו. כנראה שמצאתם סוד לחתוך בביורוקרטיה. אנחנו מברכים אותכם על כך, והיינו רוצים להמשיך בדרך הזאת. אמרתי גם שיש חשיבות למה שמתרחש בטורקיה, לא רק לנו כישראלים, אלא לנו כאזרחי העולם, לכולנו. אני חושב שהחשיבות הגדולה של טורקיה היא בכך שהיא מציבה מודל אלטרנטיבי. לא אנקוב בשם של מדינה אחרת, אבל אומר שיש שני קטבים למדינות עם אוכלוסיות מוסלמיות כיצד לנהל את עצמן, וכיצד להתנהל אל מול העולם. טורקיה מהווה מבחינתי, ואני חושב מבחינתו של כל אדם שחפץ לראות שלום ומתינות בעולם, את הקוטב החיובי, היא איננה נסחפת לקיצוניות, חרף הגאווה הברורה שלה במורשתה הדתית, היא מגלה אחריות ביחסים הבין-לאומיים, ומעל הכול, היא מהווה גשר בין המערב לבין המזרח. ישנו מודל אחר של קיצוניות שאינה מוכנה להכיר בפלורליזם העולמי, שמנסה להתחמש בנשק להשמדה המונית, שמסיתה בכל העולם לשנאה, לשנאת האחר וגם להכחדתו. בשני הקטבים האלה צריך להיות עניין לכולם, וגם למדינות מערב אירופה. חשוב לחזק את טורקיה, וצריך להיות עניין בכך לכל מי שחרד ודואג לשלום העולם. טורקיה היא מדינה מאוד-מאוד חשובה היא מציבה את האלטרנטיבה, לא רק מבחינה אסטרטגית, לא רק מבחינה גיאוגרפית ולא רק מבחינת אינטרסים. חשיבותה הגדולה היום בכך שהיא מציבה אלטרנטיבה להתנהגות ולאחריות. משני הטעמים הללו, אני רוצה לברך אותך, מהטעם של הקשר הישראלי-טורקי המיוחד והמתחזק והקשר היהודי-המוסלמי המתחזק והטוב, וגם מן בשל הדאגה של אזרחי העולם לעתיד העולם, אני רוצה לברך אותך, ברוך בואך לירושלים, אדוני הנשיא. |
|